רפלקציה וסיכום

התהליך של הפרוייקט שלי הוא

חוויה משמעותית מאוד בשבילי. מאז ומתמיד עולם הצילום נגע בי. חיכיתי רבות להתחיל את הפרוייקט הסופי שלי השנה במגמה. ברגע שסיפרו לנו על הפרוייקט, ידעתי מיד שהנושא שלי חייב להיות קשור בכלבים ובבני אדם, תמיד חשבתי שכלב הוא החבר הטוב ביותר של האדם, רק תהיתי באיזו דרך אוכל להציג ולשקף את הנושא בצורה הטובה ביותר. לאחר התלבטות רבה  ומחשבות-הגעתי לנושא שלי. 

התהליך לא היה פשוט כלל. התאמצתי, עבדתי קשה, השתפרתי מפעם לפעם, ובעיקר- נהנתי לצלם. במיוחד נושא כה קשור ונוגע אליי.  בכל צילום וצילום, נהנתי ואהבתי לצלם את הקשר המיוחד הזה בין האדם- לכלב. אף על פי שאני חיה עם כלבות מאז שנולדתי, תמיד מרגש אותי להתבונן ולצפות מהצד.

התרגשתי בכל פרזנטציה מחדש ולמדתי המון.  הדרך של הפרוייקט הייתה ארוכה ומפרכת אך שווה את התוצאה. החל מהפרזנטציה הראשונה, הנסיון, האתגרים, עריכת התמונות אליה נחשפתי לראשונה השנה ולמדתי לערוך. הכל היה ראשוני. במהלך הפרוייקט עצמו נתקלתי כמובן באתגרים. מפני שרציתי להעביר את המסר שלי בצורה הטובה והמשמעותית ביותר, ולפעמים הדבר דרש השקעת מחשבה רבה, ויתור על סט שלא אהבתי מספיק... וגם בצילום עצמו חוויתי אתגרים. מכיוון שכלב הוא לא אדם, קשה לשלוט על תנועותיו ומעשיו ולכן כל תמונה אשר צילמתי הייתה צריכה להיות בדיוק במהירות התריס הנכונה בשילוב עם האור. וצילמתי שוב ושוב באופן מדוייק עד שיצאה התמונה היפה והחדה ביותר. הקושי הוא שלפעמים יש רגעים חד פעמיים ומהירים, והייתי חייבת ללמוד לכוון הכל בדיוק במידה הנכונה לסיטואציות כאלו מראש, למדתי לפעול בזריזות ובדייקנות כשצריך. ודברים אלו, הביאו אותי לרמה גבוהה יותר ויותר מפעם לפעם. במהלך הפרוייקט השקעתי את כולי בנסיון לייבא את ההכי טוב שלי ואת הכשרון שבי. צילמתי המון, לפעמים אהבתי מאוד, לפעמים בכלל לא, אבל עם כל האתגרים שבדבר, הצלחתי להתגבר ולהביא את המיטב. בעזרתן של המורות שלי- טלי ורימון ובעזרת החברים שלי, מפעם לפעם השתפרתי, מסט לסט למדתי מטעויות, יישמתי הערות והשתדלתי להיות הכי טובה שאני יכולה. פרוייקט זה הוציא ממני יכולות רבות, דרש המון סבלנות, שליטה במצלמה, אחריות ויצירתיות. למרות האתגרים, תחושת הסיפוק שווה את הכל. מחכה להמשיך ללמוד ולהתפתח בתחום הצילום גם בשנה הבאה.